ההסבר הארוך
להתארגן בעצמנו, על עצמנו, למען עצמנו
הדרך הטוליפית היא לכל* אזרחי.ות מדינת ישראל
(* בכפוף ל'קוד האתי' – "אל תעשה לזולתך מה ששנוא עליך")
תיאור הדרך הטוליפית והתוכנית למימושה
השימוש בלשון נקבה / זכר לנוחות בלבד.
הקדמה – הבלגן
הדמוקרטיה שלנו מקולקלת. הרבה יותר מדי דברים קורים בחוסר הגיון וחוסר צדק. נראה שכולם מרגישים תחושות חזקות של בלגן ו/או רמה של גן ילדים ו/או הם מנותקים ומתעסקים רק בעצמם וכדומה. כל אחד ואחת מאתנו עשויה להרגיש את זה במקומות אחרים. יש מפלגות ללא מצע, ח"כים פועלים ומצביעים לא פעם לפי ה'פוליטיקה' ולא באופן ענייני, אין התעסקות בבעיות היסוד שלנו כמו דת ומדינה, חוקה, בעיות עומק בכלכלה ובחברה ועד לגבולות, סכסוכים ובטחון. זה מרגיש שאין להם בכלל פתרונות, כאילו הם רק 'מתגלגלים' עלינו. רמה נמוכה של רשויות – דואר, חינוך, משטרה, שב"ס. כמעט בכל מקום שאתה מסתכל, חושכות עיניך… זה לגבי הפוליטיקאים והמערכות שהם מובילים.
והתקשורת? שאחראית ומובילה את השיח! כמה חיונית, בפרט בדמוקרטיה, ככה רדודה. הרבה פורנו של אלימות וזוועות מכל הסוגים האפשריים שמוקרן בלופים אין סופיים (אגב, להראות התאבדות זה כנראה אסור, כי זה מעודד התאבדויות!). תחקירים זה יקר וקשה, התקוטטויות באולפן יותר זול. הכל ריבים ודרמות. שחור לבן. אין צבעים, אין גוונים, אין דיונים… יש סיסמאות בעיקר והכי חשוב לעורר רגשות! וכל המרבה הרי זה משובח – להפחיד, לעצבן, להלחיץ וכו' וכו'. מה לעשות, זה מה שמביא הכי הרבה רייטינג… כאילו הכניסו אותנו לאיזה 'אח גדול'. מטריפים את האנשים. אבל, אם לא נצליח לדבר, לעולם לא נסתדר!
1. לב הבעיה ופתרונה המתבקש
לב הבעיה, נעוץ בעובדה שהשיטה גורמת לנבחרי הציבור, להיות 'מחוברים' חלש מדי לציבור שבחר בהם ומשלם להם משכורת ומנגד, 'מחוברים' חזק מדי למוקדי כח למיניהם כמו הון, תקשורת, רשתות חברתיות, וועדי עובדים. עד כדי תחושה של נתק מוחלט.
הפתרון המתבקש הוא ליצור מנהיגות ערכית ו'מחוברת' לדרכה המוצהרת ולנו! נעשה זאת בקלות יחסית, בתהליך נעים ומפיח תקווה, בעזרת הטכנולוגיה, בכוחות משותפים, 'מלמטה'.
תוך כדי, באותו מאמץ, ניצור מנגנון יעיל ומתמשך לשיתופי פעולה אזרחיים תיקון המציאות.
הבית הטוליפי ועקרונות הדרך הטוליפית
הדרך הטוליפית היא התארגנות עצמית, פשוטה ויעילה, טבעית ומתבקשת – סביב הדעות שלנו. הכוונה היא לשלוט ולנהל את עצמנו בעצמנו לעצמנו, במינימום מאמץ, באמצעות נציגים אותנטיים.
בסיס הרעיון פשוט מאוד: להסתדר בקבוצות קטנות יחסית, כמובן בעזרת הטכנולוגיה, לפי הדעות הפוליטיות שלנו (='בתים טוליפים'). בשפת הכדורגל נאמר, 'להיעמד 'מסודר' על המגרש'.
2. בית טוליפי = קבוצה הומוגנית פוליטית ומוגבלת בגודלה.
בית טוליפי הוא קבוצה של 8-180 אזרחים שהצטרפו למקימת הבית והמצע שפרסמה.
· הגודל המירבי של כל בית טוליפי (180) נועד ל'ביזור הכוח' בין הבתים וכן לאפשר היכרות סבירה ומינימלית בין מקים הבית והחברים בו.
· 'בית טוליפי גדוש' (מעל 180 חברים) יתפצל. (מקים הבית ימנה את מוביל הבית שהתווסף)
· 'בית טוליפי מתהווה' (פחות מ 8 חברים) לא יקבל ייצוג ב'מועצת הבתים' (סעיף 7).
· לא חייבים לבד, אפשר להקים בית טוליפי גם בקבוצה קטנה (של 2, 3, 5, או 7).
חשוב: בכל ההצבעות של מקימות בתים, למשל ב'מועצת הבתים' (סעיף 7) – משקל קולה של כל מקימת בית ישוקלל עם גודל ביתה. דהיינו, כל אחד, בכל בית, כל הזמן משפיע בכך שהוא מחזק את מקימת הבית שלו. גם אם אתה עסוק או 'לא באזור', אתה מיוצג ומשפיע! הקול שלך, 24/7, נמצא אצל מי שאתה הכי מעריך, סומך עליה ודומה לה בדעותיך. ובנוסף – יש לך קשר ישיר איתה!
הערות:
א. הבית הטוליפי יהווה 'בית' פוליטי אינטימי ונעים לחבריו וזאת, ללא כל מחויבות!
ב. הצטרפות לבית טוליפי תכלול שיחת היכרות עם מי שהקימו. להיכרות, מניעת בוטים וכו'.
ג. הרצון להקים בית ולהוביל אותו הוא מה שחשוב! (ולא הקושי לנסח מצע).
ד. המצע – נכון שיהיה פשוט, קצר וערכי/עקרוני (לאן הולכים) ולאו דווקא 'מעשי' (איך מגיעים).
ה. בכל תחום, אפשר פשוט לציין 'מומחה בתחום' שקרוב לדעותיך, או מדינה שמהווה מודל נכון.
ו. ליצירת מצע בקלות, ניתן לקבוע 'פגישת ראיון' בו נשוחח איתך על דעותיך בתחומים השונים.
ז. מקים/י הבית יכול/ים לשנות את המצע שלהם (של הבית) בכל רגע!
ח. ל'מקימת בית' אין שום 'כח' על חברי הבית.
ט. לחברי הבתים אין שום מחויבות לעשות משהו. עצם הצטרפותם לבית היא לב המעשה.
י. כל החיבורים הינם מתוך רצון חופשי – מקימת הבית יכולה בכל רגע, להוציא כל אחד מהבית שלה. מנגד, כל חבר יכול לעזוב את ביתו בכל רגע.
יא. מעורבות גמישה: כל 'מקימת בית' תבחר עד כמה היא רוצה להיות מעורבת בפעילות הדרך הטוליפית. למשל, להשתתף או לא בוועדות השונות של מועצת הבתים (סעיף 7).
'מקים בית' יכול לסגור את הבית שהקים בכל רגע.
3. איך נסתדר בבתים טוליפים?
פשוט מאוד, כל אזרח יוזמן לבחור בין:
· הקמת בית טוליפי (על ידי ניסוח מצע ופרסומו +קו"ח ותמונה) או –
· הצטרפות לבית טוליפי קיים.
כך, כל אחת ואחד ימצאו בטבעיות את מקומם. בפרט כאשר הכל גמיש ודינמי כמפורט לעיל.
חשוב לציין: החלוקה לקבוצות לפי דעות תחזק את הערכים והאינטרסים של כל אחד מאתנו ותידחק הצידה את הפוליטיקות הלא בריאות – הרגשית, השבטית והפרסונלית. החלוקה עשויה להרגיש כמשהו מפצל, אולם ההיפך הוא הנכון בגלל שהקבוצות קטנות יחסית. כך שרק 'חיבורים בין קבוצות' (= התאגדויות פנימיות של בתים – סעיף 18) יתנו את הכח לעשות דברים.
או אם ניקח לדוגמא מפלגה שתמכו בה 150 אלף (כ 4 מנדטים) ונסדר את כולם באלף קבוצות של 150, ברור לנו שהחברים בבתים השונים ירגישו קרובים זה לזה וירצו להתאגד ולשתף פעולה (ולא להתקוטט ולייצר ריבים).
סך הכל, מה שמחבר בנינו, אלו האתגרים המשותפים. הסדר החדש הזה, בבתים טוליפים, ייתן 'שקט תעשייתי' ש'עליו' יתנהלו דיונים מכובדים על דרכי פעולה ופתרונות אפשריים.
4. יתרונות הבית הטוליפי
א. הקמת הדרך הטוליפית וההליכה בה תהיה כיפית ונעימה, אפילו ביתית, מפיגת בדידות ומפיחת תקווה. נעים להיות עם אנשים כמוך, הצורך בניסוח / הגדרת הדעות שלך הוא מרתק. ויהיה גם מאוד נח להחזיק 'מתווך' (מקים ביתך) למציאות הסבוכה. יהיה כיף.
ב. ההתארגנות לא מחייבת בשום צורה ולכן מאוד מתאימה לעסוקים. אפילו מקימי הבתים יוכלו לבחור ב'מסלול' שכמעט ולא מחייב אותם. (בפרט, השתתפות בוועדות השונות של הגוף המנהל – מועצת הבתים).
ג. ההתארגנות גמישה ודינמית לחלוטין. אולם, כשתמצא את מקומך, יאבד לך החשק לזוז.
ד. במספרים גדולים, יווצר מנגנון מושלם לשיתופי פעולה אזרחיים. גם ללא דימיון, עצם ההתכנסות בקבוצות של כ 200 תקטין את 'בעיית ההתאגדות' הידועה ב 2-3 סדרי גודל.
ה. בדרך הטוליפית הכח מבוזר באופן אינהרנטי לשיטה.
ו. הדרך הטוליפית ממרכזת את הדעות, שהם הערכים והאינטרסים שלנו.
הדרך הטוליפית דומה להרבה דברים עכשוויים. בפרט, תופעת הקהילות המתפתחת – הרי כל בית טוליפי הוא למעשה קהילה פעילה ומשפיעה.
5. עקרונות הדרך הטוליפית
א. למען תקשורת טובה ויחסים בריאים ושיהיה נעים לכולם, להקפיד על הקוד האתי:
אל תעשה לזולתך מה ששנוא עליך.
ב. לא להכביד ולאפשר מעורבות גמישה! כך שיתאים גם לעסוקים או 'עצלנים בענייני ציבור'.
ג. מרכוז המצעים כדי לייצר מחויבות לדרך.
ד. כמה שיותר 'מנהיגים' = 'נציגים'. מאחר והכל נועד לשרת את הציבור!, ננסה להעלות מעלה, הכי פחות 'כח'. אלמנט ה'הובלה' / 'הנהגה' יהיה שם בלאו הכי.
ה. לאפשר חשאיות לכל חבר בית שירצה בכך. לעומת 'מקימי בתים' (והמצעים שלהם) שתמיד יהיו גלויים.
ו. ניסוח תמציתי עם מעט 'כללי בסיס', פשוטים ובריאים. רק 'תוך כדי תנועה' נבין בדיוק את הצרכים, ויתבהרו המבנה והפעילות הנכונים.
ז. בהמשך, ניסוח הדרך הטוליפית, ייעשה בעזרת החברים לדרך, בדומה לכתיבת ל'קוד פתוח' (תוכנת מחשב שנכתבת ע"י משתמשיה)
חשוב – הדרך הטוליפית תתחיל לפעול בשטח לטובת תיקון המציאות רק כאשר היא תוכל להשפיע = כשיהיו בה עשרות אלפי אנשים. עד אז, כל אחד יעשה מה שיבוא לו ולא תהיה כמעט שום הנחיה לפעול. גם בעתיד כשנהיה רבים ונפעל לתיקון המציאות כל אחד יוכל לבחור את מידת המעורבות / פעילות המתאימה לו!
הקמת הדרך הטוליפית
הרעיון הוא להשיק את היוזמה לציבור הרחב באירועים שונים ובתקשורת רק לאחר שהצטרפו והוקמו מספיק בתים טוליפים (להבטיח הצלחה). זה צפוי לקחת עוד כמה שבועות או חודשים של טלפונים, נסיעות, פגישות, חוגי בית, הרצאות וכדומה.
הכל יצולם וישודר ברשתות החברתיות השונות (ו/או תוכנית טלוויזיה)
6. המסע לגיוס 108 מקימי הבתים הראשונים (מתנהל עתה)
החיפושים אחר מקימי הבתים הראשונים ילכו לאן שרק צריך. כיוונים ספציפיים שייבדקו –
אקטיביסטים מכל הסוגים, אנשי תקשורת, מנהיגים מהפריפריה, בתי ספר למנהיגות, משפיעני רשת, סטודנטים, יוצרים, פנסיונרים ועוד. הדרך הכי טובה כיום לתרום לדרך הטוליפית היא להמליץ על מקים בית טוליפי או פשוט להקים בעצמך. אם זה מתאים לך, זה רק יכול להוסיף לך.
נכון לעכשיו, מרץ 24, יש כבר 13 שאהבו והתחברו – יעל שני, יהונתן ברק, מרב בטיטו, טליה גושן, תמר קרוון, רועי גולן, דר' פרנסואז טיביקה, (ניר ארז), ענבל גוזלן, אבי שניידר, נאור נרקיס, מרט פרחומובסקי, צחי גראד.
7. תוקם מועצת הבתים
מועצת הבתים תנהל את הדרך הטוליפית.
מועצת הבתים תורכב מנציגי הבתים הטוליפים שבהם לפחות 8 חברים (ישתנה בהמשך).
מועצת הבתים תוקם כשיורגש הצורך. סביר שזה יקרה לכשיוקמו כמה עשרות בודדות של בתים טוליפים. בכל מקרה, לפני ההשקה (סעיף 10)
אופן פעולת מועצת הבתים והוועדות שתקומנה:
א. מועצת הבתים, על וועדותיה השונות, תתנהל ותוביל קדימה באופן דמוקרטי ורק בהסכמות רחבות של % 75 ומעלה. זאת בשאיפה ליציבות, במחיר של התקדמות איטית יותר. כאמור, בהצבעות, משקל קולו של כל נציג של בית, משוקלל עם כמות החברים בביתו! (כך כל חבר בכל בית כל הזמן משפיע!).
ב. הצבעות חשובות 'תרדנה' לכל חברי הבתים עצמם שיצביעו כראות עיניהם. במידה ומישהו לא יצביע, קולו יצטרף להצבעתו של מקים הבית שלו באופן אוטומטי.
ג. הדיונים במועצת הבתים והוועדות שתקומנה ייעזרו באפליקציה המיועדת לשיח רב משתתפים בריא ויעיל. (כפי שיהיה בבתים הטוליפים עצמם ובקבוצות אחרות בדרך הטוליפית).
תפקידי מועצת הבתים – ניהול הדרך הטוליפית על כל מרכיביה:
א. קבלת מקימי בתים חדשים. אין תנאי קבלה, פרט לעמידה בקוד האתי. יש רק לוודא שמילאו את הטופס נכון, לברך אותם וכו'.
ב. המשך ניסוח הדרך הטוליפית תוך הקשבה לכל החברים והרעיונות. משלב מסוים, היא תכתב בדומה לאופן בו נכתב 'קוד פתוח' (בעזרת PEP ים) – כל אחד יוכל להציע הצעות ותתהווה מתכונת מוסדרת של כמה שלבים, לאימוץ ההצעות המתאימות.
ג. שיפוט – במקרה של מעבר על הקוד האתי או חיכוכים שדורשים התערבות. עונשים אין, אבל יתכן ולמשל, אם תהיינה כמה תלונות על 'מקים בית' כלשהו, אז יופיע אזכור לכך ב'כניסה' לאותו בית. במקרים קיצוניים במיוחד נוציא את הגורם הבעייתי מחוץ למסגרת הטוליפית.
ד. דברור הדרך הטוליפית.
ה. גיוס כח אדם במידת הצורך.
ו. ניהול הרשת הטוליפית* (*סעיף 8) – ניהול האתר באופן ישיר או עקיף.
ז. ניהול וביצוע רשימת החד"לים* הכוללת. (רשימת משימות ש *חייבים דחוף לעשות).
מן הסתם יתווספו עוד תפקידים למועצת הבתים.
8. שדרוג האתר הזמני לרשת (חברתית) טוליפית.
האתר הזמני הקיים www.tulip.org.il נועד לעזור בהפצת הרעיון, להמחיש את הדרך הטוליפית, לאפשר לאנשים לשאול ולהעיר, וכמובן לאפשר הקמת בתים טוליפים והצטרפות אליהם. במהלך המסע למציאת מקימי בתים, האתר יכיל את הבתים שייווצרו.
לקראת ההשקה, נבנה לנו את הרשת הטוליפית שתשרת אותנו במהלך הדרך:
הרשת הטוליפית – רשת חברתית-פוליטית, בבעלות חבריה, שתכיל ותשרת אך ורק את הדרך הטוליפית ומטרותיה: 1. יצירת מנהיגות מחוברת ו 2. הקמת מנגנון אזרחי מתמשך לשיתוף פעולה לתיקון המציאות.
מאפייני הרשת הטוליפית:
א. הרשת הטוליפית הישראלית מיועדת רק לאזרחי ישראל מעל גיל 15.
ב. הרשת תכיל את כל ההתארגנות ופעילותה. כולל זומים, צ'אטים וכו'.
ג. אבני הבסיס של הרשת יהיו הבתים הטוליפים עצמם. אפשר יהיה להצטרף לרשת רק כחלק מבית טוליפי – כמקים בית טוליפי או כחבר בבית טוליפי.
ד. תצוגת בית טוליפי תכלול את מקימת הבית ותמונתה, מתכונת המפגשים, לינק למצע ועוד.
ה. גם מועצת הבתים תקבל ייצוג ברשת הטוליפית. כמו גם כל רחוב ושכונה טוליפים (=התאגדויות פנימיות – בתים יתאגדו לרחובות ורחובות לשכונות, פרטים בסעיף 18)
ו. הרשת תהיה עצמאית לגמרי ובבעלות חבריה (יתכן וידרשו דמי חבר צנועים להימנע מפרסומות).
ז. הרשת תהיה שקופה. בפרט לחברים בה אך גם למבקריה! כולם יוכלו להתרשם ממקימי הבתים, מצעיהם, חלק מהדיונים וההחלטות של כל בית ועוד. כמובן שכדי לאפשר דיבור חופשי בתוך כל בית ומסגרת, לא הכל יהיה פתוח לכולם.
ח. כל חבר בכל בית יוכל לבחור להישאר אנונימי (לא בפני מקים הבית שלו).
9. נגייס תקציב וצוות (צנועים) לתחילת הפעילות
Accordion Contentאירועי ההשקה של הדרך הטוליפית יתפרסו על כחודש ימים. נעזר בכמה אנשי הפקה ותיאום.
כמו כן, נגייס את הצוות שיטפל בכל מה שיקרה מייד אחרי ההשקה: הצטרפות של אלפים לדרך הטוליפית וכל המשתמע מכך.
הכוונה היא להיעזר במתנדבים ולעשות את הדברים הכי צנוע שאפשר ולצורך כך לגייס כמה עשרות או מאות אלפי ש"ח. (מימון – סעיף 14).
10. השקה – מסיבת עיתונאים, אירועי השקה ויח"צ.
אירועי ההשקה יקרו רק לאחר שנגיע ל 108 בתים טוליפים, נקים את מועצת הבתים, הרשת הטוליפית ונמצא צוות קטן לתפעול ההשקה והמשך ההתפתחות.
במסיבת העיתונאים בה תוצג הדרך הטוליפית יככבו מקימי הבתים, כמו גם בכל אירועי ההשקה השונים (שיהיו סוג של מסיבות).
פעולות היח"צ ישלבו את מנהיגי בתים שונים בתוכניות טלוויזיה רדיו וכדומה.
עוד ועוד בתים
התהליך בו עשרות ומאות אלפים יסתדרו בקבוצות לפי דעותיהם, על גבי רשת חברתית ששייכת להם (במטרה לשתף פעולה ולהילחם על עולם הגיוני וצודק יותר) יהיה מרגש, מעורר, עוצמתי ומפיח תקווה. אפילו עצם 'ההיעמדות המסודרת' תיתן ובצדק, תחושה של שליטה.
זו לא אשליה, אפשר להחזיר את השליטה לידנו בתהליך בריא ומספק.
11. הפעילות השוטפת של בית טוליפי
כל בית יתנהל בהתאם לרצונות והיכולות של מקימת הבית והחברים בו. כל מקים בית ימצא את האופי והמינון המתאים לו בנוגע לעדכונים, דיונים, תכיפות המפגשים הקבועים וכו'. בכל מקרה, לחברי הבית אין שום חובת השתתפות בפעילות כלשהי. סביר שתהיה נכונות, אבל אפשר יהיה להיות חבר בבית טוליפי מבלי לקחת חלק בשום פעילות. הרי עצם ההימצאות בבית של א' מחזקת את א' וזה אמור להספיק. הכח שנקבל מעצם העמידה המסודרת, הוא חלק מרכזי ברעיון הטוליפי.
הפעילות השוטפת של בית תתמקד בשני כיוונים מרכזיים :
א. שכלול המצע. אין למקימת הבית – זאת שקבעה את המצע – כל מחויבות לשתף, לחשוב בקול רם, או לדון בפרטי המצע עם החברים שבביתה הטוליפי. אולם, סביר להניח, שבאופן טבעי, בין אם ביוזמתה או לא, יתנהלו שיחות סביב המצע שיתרמו לדיוקו והרחבתו.
ב. יצירת רשימת חד"לים (משימות ש חייבים דחוף לעשות). כל מנהיגה של בית טוליפי תכין, תחזיק ותשכלל רשימת משימות ספציפיות שנועדו לתקן עוולות במציאות חיינו. נשאף למשימות כמה שיותר ספציפיות, מוגדרות היטב ואפשריות למימוש. (ז"א, לא "תקיפה באירן" או "הורדת יוקר המחיה", אבל כן "טיפול, עד סגירה, במפעל מזהם" או "הורדת מחיר של מוצר מסוים"). בהמשך, לכל משימה אפשר יהיה להציע ולנסח גם דרכ/ים למימושה.
הערות:
· לדיונים בתוך הבית הטוליפי, כמו גם במועצת הבתים, נוכל להיעזר, לפי הצורך, באפליקציה שנועדה להנעים ולייעל שיח מרובה משתתפים.
· הפעילות בבית תכלול באופן טבעי שיתוף ידע בין החברים, דיונים ואולי אפילו תחקירים. ניתן יהיה למנות, את אחד החברים, ל'תחקירן הבית', לטובת תחקירים מסודרים וטובים יותר.
· הפעילות תתבצע באופן נעים ומכבד מה שאמור לתרום ולהבטיח את קידום התופעה.
12. בתים טוליפים דומים יוכלו להתאגד (לרחוב טוליפי ורחובות לשכונות)
כשיהיו הרבה בתים טוליפים, סביר שיהיו הרבה בתים דומים (במצע שלהם). בתים דומים יוכלו לנסח מצע משותף ולהתאגד לכדי רחוב טוליפי ולו כדי להפוך ליעילים ומשפיעים יותר.
למשל, במועצת הבתים, משקל קולו של הנציג של הרחוב הטוליפי יהיה גדול, מאחר וישוקלל עם מספר כל החברים בכל הבתים שברחוב הטוליפי. פירוט נוסף בסעיף 18.
13. מ 'ועד בית' ... נעבור 'ארגונית' ... ל 'קואופרטיב'.
ולו בכדי להקים ולנהל את הרשת הטוליפית, יש צורך להקים גוף (ישות משפטית) שירכז הכל. אפשר להתחיל כ'ועד בית', שהיא ההתארגנות הכי פשוטה שיכולה להחזיק חשבון בנק. בהמשך, נצטרך להקים קואופרטיב או משהו דומה שיהיה שייך לכל החברים. במידה ונתארגן כקואופרטיב למשל, לכל חבר תונפק מנייה (בעלות צנועה למדי).
חבר שיבחר לעזוב את הבית הטוליפי שלו, יוכל להשאיר בידיו את המניה כדי להמשיך ולהשקיף על המתרחש ו/או לחזור בעתיד ולהצטרף לאחד הבתים הטוליפים, מתי ואיך שיתאים לו. יתכן אפילו שהוא יוכל להצביע בהצבעות בנושאים מסוימים שנוגעים לדרך הטוליפית ככלל.
כמו כל פעילות הדרך הטוליפית, גם פעילות הגוף הנ"ל תהיה שקופה לחברי הדרך הטוליפית.
14. מימון
בפני מועצת הבתים תהיינה כמה אפשרויות למימון הדרך הטוליפית. אפשר יהיה לבחור אחת מהן או לשלב בין כמה. תבחר המתכונת שתשרת את מטרות הדרך הטוליפית בצורה הטובה ביותר.
א. דמי חבר צנועים. למשל, 5-10 ₪ בחודש מכל אחד * כמה עשרות אלפי חברים = כמה מאות אלפי ₪ לחודש שאמורים להספיק לפעילות צנועה, אך מוסדרת ומשמעותית.
ב. תרומות – בשאיפה ל'הרבה קטנות', על מנת לא להיות תלוי באף אחד מהתורמים.
ג. גיוס המונים – פרויקט בפני עצמו, לא בטוח שנזדקק, אבל מאוד מתאים באופיו ליוזמה.
ד. חסויות ופרסום – רק במקומות מסוימים ורק לעסקים מסויימים. בדר"כ קטנים יחסית, שכונתיים, כאלה שהם לא חלק מרשת. זאת, גם בגלל שעסקים גדולים (מונופולים ודומיהם) יכולים להיות 'מטרה' של / בניגוד עניינים עם פעילות הדרך הטוליפית. כידוע, כל קהילה (מספיק גדולה) באינטרנט, 'מאופיינת' ופעילה, יכולה לתרגם את ההתארגנות העצמית שלה להכנסות.
בכל מקרה, נשאף להיות יעילים וזולים וסביר שנמצא דרך להתפרנס 'בעצמנו לעצמנו'.
15. 'בינתיים' ... במועצת הבתים.
לאחר הקמתה ובהתאם לתפקידיה (כמפורט בסעיף 7: המשך ניסוח הדרך, צירוף חדשים, ניהול הרשת, ניהול רשימת החד"לים הכוללת וביצועה ועוד) מועצת הבתים תצטרך למצוא את מתכונת העבודה הנכונה – איזה וועדות יש להקים, כמה יאיישו כל אחת מהן, כל כמה זמן יוחלפו מנהלי הוועדות, הפורמט של רשימות החד"לים, הדרך למזג אותן ועוד.
המועצה גם תבחר את אלו שיובילו אותנו הלאה, ראש מועצת הבתים ומנהלי הוועדות השונות.
כאמור, כדי לא לבזבז אנרגיה ולהבטיח את ההצלחה, נעשה את הפעילות האזרחית (הסעיף הבא) רק לאחר שיצטרפו רבבות.
הפעילות האזרחית לתיקון המציאות
הפעילות לתיקון המציאות היא מטרה חשובה ומרגשת של הדרך הטוליפית שבין היתר, שואבת את כוחה מהעובדה שרבים רוצים את אותם דברים בסיסיים, הגיוניים וצודקים שלצערנו, לא מתממשים.
כאמור, הפעילות האזרחית תחל רק כשנהיה רבבות, ולעולם לא תיעצר. גם לאחר שחלקנו יקים יחד מפלגה ויכנס לכנסת (סעיף 19). הפעילות האזרחית כן תוכל להפסיק, אם הצורך יעלם – המערכת הפוליטית תבריא ותהפוך לטוליפית = מחוברת לציבור.
הפעילות האזרחית תבצע משימות נקודתיות לתיקון המציאות שיש עליהן הסכמות מאוד רחבות.
בשלב הראשון, כל בית ייצר רשימת חד"לים (= משימות שחייבים דחוף לעשות) שתהיה:
· מוגבלת בגודלה. לכמה עשרות חד"לים – כדי לעודד חשיבה ושיקול דעת.
· ממויינת לפי נושאים. חינוך, תקשורת, כלכלה וכו'.
הניקוד האוטומטי של כל חד"ל (משימה) שבית מגיש, היא כמות החברים באותו בית.
נשאף לייצר משימות חד"לים פשוטות, ממוקדות וברות ביצוע. רשימת החד"לים בכל בית תתקיים כל הזמן ותוכל להתעדכן בכל רגע על ידי מקימת הבית.
בשלב השני, ניצור מכל הרשימות הללו, את רשימת החד"לים הכוללת
16. רשימת החד"לים הכוללת
תהליך יצירת רשימת החד"לים הכוללת, המתועדפת והמחולקת לפי נושאים יהיה פשוט –
א. הגשת רשימות החד"לים – ברגע מסוים, כל בית יעביר למועצת הבתים, את רשימת החד"לים שלו, המחולקת לנושאים ולתתי נושאים. (כדי לייעל את תהליך המיזוג – סעיף הבא). כאמור, הניקוד האוטומטי של כל משימה הוא כמות החברים בבית שהגיש אותה. ישנה אפשרות שכל בית כבר יתעדף את החד"לים שלו ולא יתן לכולם את אותו ניקוד =חשיבות. למשל, כל בית יוכל לתת ניקוד מלא ל 10 חד"לים, 3/4 מניקוד מלא לעוד 10 חד"לים ו 1/2 מניקוד מלא לעוד 10.
ב. מיזוג רשימות החד"לים – מאחר ותהיה באופן טבעי חפיפה בין אלפי החד"לים שיגיעו, נמזג אותם. מיזוג החד"לים יעשה בעזרת מחשב / AI ובעזרת כח אדם אנושי.
לייעול התהליך, נייצר צורות התנסחות אחידות שיעזרו לזהות משימות (כמעט) זהות. כמו כן, נוכל להיעזר באפשרות של קביעת תתי נושאים (החד"ל "לתקן או לסגור את המפעל הכי מזהם בארץ" יכול להיות תחת הנושא 'סביבה' ותחת תת הנושא 'גורמים מזהמים'.)
לאחר שנמזג את כל רשימות החד"לים, כולל ספירת הניקוד המצטבר (לחד"לים שהגיעו מכמה בתים) נקבל רשימת חד"לים כוללת ומתועדפת בהתאם לתמיכה המצטברת בכל אחד מהם = סך כל החברים בכל הבתים הטוליפים שרשמו את החד"ל.
ג. לשכלול ודיוק רשימת החד"לים הכוללת, נחזור על שלבים א' וב' כמה פעמים. ז"א אחרי שכולם התרשמו מההצעות, הדיונים שהתלוו לתהליך וכל החד"לים שברשימת החד"לים הכוללת, כל בית יוכל (לשנות) ולהגיש שוב את רשימת החד"לים שלו.
דרך נוספת אפשרית לשכלול הרשימה הכוללת היא לחלק לכל (חבר ב) בית 'ג'טונים' שאפשר יהיה 'להצמיד' לחד"לים שרוצים לקדם ובכך להשפיע על מיקומם ברשימה.
את רשימת החד"לים הכוללת נצא לבצע, או ליתר דיוק, את המשימות שהגיעו למקום הראשון בכל נושא ונושא. דהיינו, נצא לבצע כ 20 משימות נקודתיות בו זמנית. לאחר הביצוע של המשימה הראשונה בנושא מסוים (או הויתור עליה) נעבור למשימה הבאה באותו נושא.
17. דרכי הפעולה למימוש החד"לים.
היכולת לשתף פעולה ולהצליח תלויה מאוד במספר החברים שבהתארגנות הטוליפית. לכן, שתופי הפעולה יתחילו כשיהיו 'מספיק' חברים – כמה רבבות (= כמה מאות בתים). כמות גדולה של חברים גם תקל לגייס את הכספים וכח האדם שיידרשו למימוש החד"לים.
הפעילות למימוש החד"לים (המובילים בנושאים השונים) תתחיל בנועם – נפנה בנימוס ובענייניות לגורמ/ים האחראי/ים לעוול אותו נרצה לתקן. נדאג להעביר להם באופן ישיר, את האמת והמסר. אולם, אם לא ילך בנועם, ולאחר דיונים וכו', נוכל לעבור למגוון דרכי פעולה המוכרות מהתחום האקטיביסטי – מחאה מכל המינים והסוגים, שיימינג מכוון או כתוצר לוואי, החרמה ועוד.
מעבר לכך, מאחר והדרך הטוליפית היא התארגנות שלא קיימת היום, סביר להניח, שהיא תוליד דרכי פעולה חדשות שעדיין לא קיימות היום. 'העמידה המסודרת' והמתמשכת שלנו, לפי דעות, תאפשר פעולות שקודם לכן היו בלתי אפשריות, מאחר ודרשו תיאום רב יותר, אורך רוח, יציבות מערכתית וכו'.
דוגמא שנשמעת כיום קיצונית: נבוא לחברה בע"מ (שמשרתת את חברי הדרך הטוליפית) ונדרוש לאשר את המנכ"ל ונפעיל מנגנון שיבחן את המועמד/ים. דוגמא נוספת, הכי מושלם – ניצור, בקלות יחסית, תחליף ראוי והוגן למציאות לא הוגנת – כמו בנק קואופרטיבי כתחליף לבנק פרטי ולא הוגן.
שכלול הרשימה וביצוע המשימות (כפי שמתואר לעיל) יקרו במידת מה במקביל וברצף. עם הזמן, נמצא את מתכונת הפעולה הנכונה – על כמה חד"לים נפעל במקביל? האם כדי להצליח יותר נתחיל במשימות הקלות ביותר? ועוד.
בדרך למפלגה טוליפית
לכשיקומו עוד ועוד בתים, צפוי ורצוי שבתים מספיק דומים, ירצו להתאגד. בפרט, כדי ליעל את ההתנהלות. למשל, 20 בתים שיתאגדו, ישלחו למועצת הבתים רק נציג אחד ולא 20. משקל קולו של אותו נציג בהצבעות השונות יהיה שווה למספר כל החברים בכל 20 הבתים. או למשל, אפשר יהיה לשתף פעולה בתחקירים ועוד.
בתים טוליפים יתאגדו ל'רחוב טוליפי' ובהמשך, רחובות טוליפים יתאגדו ל'שכונה טוליפית'
18. רחוב טוליפי ושכונה טוליפית
רחוב טוליפי – 7 עד 100 מנהיגי בתים, תחת מצע משותף. (עד 18,000 אזרחים.)
שכונה טוליפית – 3 עד 60 מנהיגי רחובות, תחת מצע משותף. (תייצג עד M 1.08 אזרחים)
רחוב (/שכונה) לא מבטל את הבתים (/רחובות) המרכיבים אותו. זו פשוט דרכם להתייעל. הבתים הטוליפים הם אבני היסוד של הדרך הטוליפית וחשוב שיתקיימו כדי להבטיח חיבור טוב בין האזרחים למטה, למנהיגים הטוליפיים שלהם – מקימי הבתים.
כמו משקל קולם של נציגי בתים, משקל קולו של נציג של רחוב (/שכונה) ישוקלל עם מספר החברים באותו רחוב (/שכונה) ברגע ההצבעה.
יש לשים לב ש – בית טוליפי הוא ריכוזי – מאחר ונוצר ומובל על ידי מקימו. לעומת זאת –
רחוב (/שכונה) יפעל במתכונת דמוקרטית – מאחר ונוצר ומובל ע"י קבוצת מנהיגי בתים (/רחובות) שהסכימו על מצע משותף.
הפעילות השוטפת של רחוב ושכונה
הפעילות השוטפת של רחוב (/שכונה) תתבסס, תאגד ותמשיך את הפעילות השוטפת של הבתים (/הרחובות) שמרכיבים אותו (/ה) – שכלול המצע ופעילות סביב רשימות חד"לים.
בנוגע לשכלול המצע – בשלב הבתים, המצע הוא בעיקר ערכי ועקרוני. זאת כדי להקל על הקמת בתים טוליפים וגם להקל בהמשך, על התאגדות הבתים לרחוב טוליפי. בשלבים מתקדמים של רחובות ושכונות, יווצרו מצעים יותר מעשיים, שיכללו דרכי פעולה אפשריות להשגת היעדים במצע (וברשימות החד"לים).
בנוגע לרשימת החד"לים – בשלב הבתים, כל בית ניסח רשימת חד"לים. בשלב הרחובות והשכונות, בעזרת דיונים והצבעות רשימות החד"לים הללו יאוחדו לכדי רשימה אחת מנוקדת ומתועדפת. מה שיקל בהמשך על וועדת החד"לים שבמועצת הבתים, ליצור את רשימת החד"לים הכוללת.
19. מפלגה טוליפית
הכניסה לבית הנבחרים תהיה מבחן חשוב של ההתארגנות הטוליפית – המטרה: להיות ממסדי ולהישאר מחובר ובריא. בפרט, תבחן המפלגה הטוליפית, על שמירת הקשר בין מובילי המפלגה לבין החברים בה. נדאג, כך או אחרת, שהאופן בו המפלגה הטוליפית נוצרה (מנהיגות מהשטח + דגש על מצעים), התפתחה (בעזרת שיח בריא של חוכמת המונים), ומתפקדת (בשקיפות, בהגינות ומייצרת בקלות שתופי פעולה) יוביל לכך שנציגיה יישארו מחויבים למצע המשותף ולבוחריהם ולא יוכלו להתנתק.
מפלגה טוליפית היא למעשה שכונה טוליפית שנרשמה כמפלגה ושומרת על המבנה הפנימי שלה (= מחולקת ל'רחובות' ו'בתים', לפי דעות חבריה ומחוברת אליהם 24/7).
שכונה מספיק גדולה תוכל להירשם כמפלגה, לרוץ בבחירות ולהיכנס לכנסת. כמובן, שגם אזרחים וגורמים לא 'טוליפים' יוכלו לתמוך ולבחור במפלגה הטוליפית! כמו גם לשתף פעולה איתה, בכל זמן, כולל בביצוע רשימת החד"לים הכוללת!
המפלגה הטוליפית תהיה כפופה – עד כמה שניתן – ל"חוכמת המוני המפלגה" (בדומה למועצת חכמי התורה). דהיינו, נציגי המפלגה בכנסת יחויבו לפעול בהתאם למצע ותהיה הקפדה על היותם 'נציגים' של ציבור. היכן שיש צורך 'להוביל' יעשו זאת כל בכירי המפלגה, ולא רק הנציגים בכנסת. ניתן יהיה גם ליצור מנגנון שיחליף אותם כל כמה זמן.
סביר להניח שכאשר מפלגה טוליפית תיווצר ותצליח… עוד מפלגות ינסו לחקות אותה!
יש לזכור שפוליטיקה לכשעצמה היא לא דבר שלילי. היא לא חייבת להיות מלוכלכת. פשרות הן חלק מהחיים והבדלי הדעות והדיונים סביבן, זה מה שקידם ומקדם אותנו ואת האנושות כולה מאז ומתמיד! הנושאים עצמם בוערים ודחופים, אבל הפוליטיקה, יכולה להיות עניינית ואפילו ריגשית, כל עוד היא לא מושחתת ו/או אלימה. אז מה אם התרגלנו לרע, גם לטוב אפשר להתרגל 😊
לסיום – זה מתבקש!
להתארגן פוליטית באופן עצמאי בעזרת הטכנולוגיה – זה מתבקש!
כשל השוק הקיים בפוליטיקה, ברור לכולם. בין היתר, הדרך הטוליפית יכולה לפתור את הקושי של הציבור להתאגד, גם מול חוסר הגיון וצדק שברורים לכל. לדוגמא – חברות סלולר שפעם גבו פי כמה מרווח סביר והציבור היה חסר אונים. גם אם נתבונן בהצלחה של ציבורים דתיים לשלם פחות בסופר, או לקבוע ש'אלעל' לא תטוס בשבת, נבין שלהיות מאורגנים, זה אוצר בלום!
20. למה הדרך הטוליפית תצליח בוודאות.
1. עדיף לבנות משהו בריא מאשר למחות על קלקולים. מחאה, באופייה, היא דבר מוגבל.
2. זה יהיה כיף – כל אחד ימצא את מקומו. ההתארגנות תהיה גמישה ונעימה לכולם.
3. זוהי דרך פשוטה להפוך אכפתיות להשפעה.
4. אפילו הצלחה חלקית תוביל מפלגות קיימות להיות טוליפיות = מחוברות לציבור שלהן.
5. הסטרטאפ הפוליטי הזה מרגיש מאוד ישראלי / סביר שמשהו דומה יצוץ במקום אחר בעולם.
6. בארץ ובעולם, קמו מפלגות עם כוונות חיוביות למימוש דמוקרטיה ישירה. המפלגות הללו, לא נעשו מספיק פופולריות בגלל שהן מייגעות מדי. לאנשים אין חשק או סבלנות להתעמק, ללמוד ולהגיע להחלטות בנוגע לסוגיות הציבוריות השונות. בדרך הטוליפית (דמוקרטיה ייצוגית) פחות מ 1% פעילים.
7. בגלל שהאוכלוסייה בישראל לא כ"כ גדולה, המרחק בין אזרח ששייך לבית טוליפי לבין 40 מובילי מפלגתו (= שכונתו המורכבת מ 40 רחובות) יהיה בן אדם אחד בלבד – מקים הבית שלו! (הנמצא באחד מ 40 הרחובות ומכיר את מנהיג הרחוב שהוא אחד מ 40 מובילי המפלגה).
8. מדובר בהתארגנות יעילה ויציבה שלא מתחרה ביוזמות אחרות. בכל מקרה, אנחנו מוציאים הרבה זמן ואנרגיה על האקטואליה וצריך לחבר ולייעל את המעשה בעזרת הטכנולוגיה (שהיא כל כך יעילה באינסוף התארגנויות). למה כל המאבקים והפעילויות פועלים אך ורק בכיוון אחד? 'הפיכה משטרית', 'עצמאיים', 'זכויות אדם', 'בעלי חיים', 'סביבה' ועוד ועוד. תמיד מרימים דגל בודד! זה חלק מהשיטה – חייבים את הפוקוס הזה. ובכל כיוון, יש עשרות ארגונים ויוזמות שונים … הגיע הזמן שנתארגן בקבוצות שיש להן את 'כל הכיוונים' – יותר יציב, יותר יעיל ולא מתחרה באחרים.
9. הדרך הטוליפית היא מתכונת גנרית – מתאימה לכל ציבור ולכל אחד. גם לעם הפלסטיני למשל, או כל קבוצה גדולה עם בעיות משותפות שרוצה לנהל את עצמה ביעילות. כל מה שצריך זה להתחלק לקבוצות קטנות לפי דעות = בתים טוליפים ובעזרת הטכנולוגיה להתאגד, לדון, להצביע ולשתף פעולה. אם הדרך הטוליפית תתממש בעוד מקומות, היא יכולה לאפשר שיתופי פעולה בין לאומיים. אולי סוף סוף, נצליח להיאבק בצורה יעילה בטינופת שאנו מפזרים על פני הגלובוס באגביות.
10. זה יכול לקרות מהר – או שכמה 'פיגורות ציבוריות' יקימו בתים טוליפים וימשכו ציבור רחב (הבית הטוליפי שלהם יתפצל שוב ושוב ויהפוך לרחוב … ). ו/או שכדי למנוע בריחת מצביעים מפלגות יחקו את התופעה והן תתפצלנה לבד לתתי ותתי קבוצות … ותתחברנה לציבור בוחריהם בעזרת הטכנולוגיה = תהפוכנה בעצמן לטוליפיות.
21. נספח א' - דברים דומים בעבר ובהווה בארץ ובעולם.
ההתארגנות הטוליפית הינה ייחודית, אך מעודד לראות עד כמה היא דומה ללא מעט דברים:
· המחאות החברתיות של השנים האחרונות שפועלות בהצלחה, באמצעות הרבה קבוצות.
· אנרכיזם שמבוסס על 2 הנחות יסוד שקיימות גם 'מתחת' לדרך הטוליפית: 1. האדם טוב מנעוריו. 2. האדם הוא יצור חברתי. האנרכיזם מדמיין את העולם המתוקן מתנהל באמצעות התאגדויות וולונטריות, שמתאגדות ביניהן לפדרציות שמתאגדות בתורן … ותוך כדי מעלים כלפי מעלה כמה שפחות 'כח'. (מתוך הפודקאסט של יפתח גולדמן "תולדות האנרכיזם" – דקה 20:00 בדיוק –
· בשוק הפרטי – חברות פרטיות משתפות את העובדים בניהול.
· participatory budjet – שנהוג בהרבה מקומות בעולם, בדר"כ ברמה המוניציפלית – 'תקציב השתתפותי' שאזרחים רגילים, נציגים של הציבור, מחליטים מה לעשות איתו.
· מועצות אזרחים – שמקבלות משימות ציבוריות, מנהלות בדיקות ודיונים ומגיעות לפתרון שהרשויות מאמצות.
· באנגליה יש את ה Flat pack democracy שהצליחה בכמה מקומות ברמה המוניציפאלית (למשל, בעיירה פול שבדרום) – נציגים 'ללא דעה' שמעוניינים לייצג את הציבור מגבשים את דעתם יחד עם אותו ציבור ורצים בבחירות…
· עצת יתרו למשה – הקמת הירכייה שיפוטית תחתיו שתשרת את כל הציבור. "וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת" (שמות יח' כא')
· הדרך הטוליפית היא דוגמא לתופעה חיובית שניתן לקרוא לה 'בעצמנו לעצמנו'. הנה כמה דוגמאות מוצלחות: הפועל ירושלים בכדורגל, ויקיפדיה, קוד פתוח, בנק אופק, בית אבות ביישוב שורש שמנוהל על ידי דייריו ועוד. (וייז ויאמי, אם היו שייכות למשתמשים בהם).
22. נספח ב' - בעיות שעשויות לצוץ
1. הפרות של הקוד האתי והתקנון. למשל, מקים בית שמתנהג לא יפה. לא יהיו עונשים אבל במקרים מסוימים ההפרות תפורסמנה ובמקרים קיצוניים ניתן יהיה להוציא את הבן אדם מההתארגנות הטוליפית. שמירה על האתיקה חיונית, כי לא נוכל להגיע ל'מציאות מכבדת' תוך ביצוע פעולות לא מכבדות. או לחילופין, מקים בית שפועל בניגוד למצעו – נפנה את תשומת ליבו לכך, אולם קשה לחשוב על עונש, מעבר להפניית תשומת לב החברים. סביר גם, במקרים אלו, חלק מהחברים בבית, פשוט יעזבו, ללא קשר לעונש או פרסום כזה או אחר.
2. הצטרפות לבית טוליפי לא מהסיבות הנכונות (=עמדותיו ואישיותו של מקים הבית). קשה יהיה למנוע ממישהו להצטרף לבית טוליפי מסיבות לא נכונות. כמו למשל, יופיו או עושרו של מקים הבית, או כדי לבלוש או לרגל אחריו… מגבלת הגודל של בית טוליפי אמורה להוציא את העוקץ משיקולים לא ענייניים שכאלה – מתישהו תרגיש שאתה מוכר את עצמך בזול ותעזוב. התופעה אמורה להיות שולית. הדרך הטוליפית תהיה מספיק חזקה וחכמה שבגדול, ההסתדרות בבתים, תהיה אמיתית ונקייה.
3. חברה בע"מ תרצה להתנקם בעובד שלה, שחבר בבית טוליפי שפועל נגד אותה חברה בע"מ. לכן, בין היתר, יש אפשרות ולהישאר אנונימי. (לא מול מקים הבית)
4. נציג של 'הון' שינסה לשחד מישהו שבאותו זמן הוא בכיר בדרך הטוליפית. אי אפשר למנוע את הניסיונות אבל כן יהיה נכון לדרוש חובת דיווח על 'פניות של הון' או על כל ניגוד עניינים אחר.
5. חיבורים בין חברים או בתים עם תכונה משותפת / 'אינטרס צר'. למשל, יתאגדו כל החדרתים, כל הגרושים, כל עובדי המדינה, כל בעלי הכלבים … כל מיני חיבורים שהם לא חלק 'מהתוכנית'. לא בטוח שזו בעיה! אולי זה עוד יתרון! אם זה ישבש, אפשר ברשת החברתית, לא לתמוך טכנית בחיבורים כאלה. אבל אם אנשים ימצאו דרך להתחבר בפלטפורמות אחרות, אין עניין ואי אפשר לעצור את זה.
6. לא בכל סוגיה נכון שהציבור יחליט! למשל –
· 'יציאה למלחמה' (ועוד פעולות מסכנות חיים) – כשמערכת השיקולים והמסד העובדתי מורכבים וחסויים, אולי עדיף שתחליט הנהגה מצומצמת וקשובה שנבחרה דמוקרטית ולא לדרוש מכולם (אלפי מקימי בתים) להתעמק ולהצביע. כמובן שתמיד, אפשר יהיה להאזין לדעות ולרחשי הלב של מקימי הבתים שהם נציגי ציבור אותנטיים.
· החלטות כלכליות –יתכן ולאזרח הפשוט יהיה מפתה מדי ללכת לפתרונות טווח קצר (כמו הורדת מיסים) ולהתקשות בשיקולי טווח ארוך (כמו השקעה בתשתית)
· פגיעה במיעוט – יתכן והתלהמות ברמה הפרטית (שניזונה מתקשורת רווית אלימות וכו') יכולה לדחוק את תחושת האחריות הקולקטיבית והסולידריות שחיונית לחברה בריאה. (למשל, התלהמות מול גל עברות של בדואים יכול להוביל לחוק גזעני ולא צודק נגדם). ממנהיג אנו מצפים שכן יכיל את האחריות הקולקטיבית.
· 'אירוע קיצוני' ודחוף בו אין מספיק זמן לדון ולהחליט וצריך מנהיגות שקולה ולא היסחפות רגשית שיכולה לאפיין אזרחים רגילים.